1 פתיחה
(ג) ובכל זה יובן בענין ההתבוננות בהשגת האלקות שיש ב' מדריגות בינה ותבונה
2 בינה
בינה היינו בחי' עצם ההשגה האלקית בכל פרט ענין שמתבונן איך הוא ומה הוא ועומד על הדבר בעיון רב בכל פרטי חלקיו כו' כנ"ל כמו בהשגה פרטיות דממכ"ע שהוא התהוות יש מאין הנק' כח הפועל האלקי בנפעל כו' והוא בחי' שם אד' או שם אלקים לשון כח כידוע הנה יש בזה כמה חלוקי פרטי' באופני חיצוניו' הענין עד אשר יושג תוך תוך הענין הזה בפנימית העצמי איך שהוא בעצם כו' שזהו הנק' עומק המושג כו' כנ"ל שהעיון הוא בחי' כלי לבא לבחי' העומק כו'
2.1 אורך
ובחי' האורך הוא בחי' התקרבות הענין הזה אל השכל במשלים שונים הידועים עד שיהיה הדבר הזה קרוב במוחו מאד (בל"א אראפ גילאזן זייער דעם שכל צו זיך) בלבוש הגשמה עד שיוכל תינוק להשיג כו' כנ"ל
2.2 רוחב
והרוחב היינו להרחיב זה הדבר כמו שהוא בכמה אופנים שונים ולא באופן א' לבד
2.2.1 משל
כמו המשל לזה הדבר מחיי הנפש בגוף שאין זה רק התפשטות מן העצם כידוע ויש רבוי אופנים למאוד בהתפשטות מן העצם וגם בגלוי ההעלם
2.2.1.1 גלוי ההעלם
כתנועת החי וכאותיות הדבור כו' או כהתחכמות מן עצם החכמה או כגלוי הראי' דעין או כגלוי שלהבת מן הגחלת כו' וכ"ז נק' גלוי ההעלם
2.2.1.2 התפשטות
משא"כ משל זיו השמש או אור הנר וכח הפועל כו' שנק' התפשטות כו' וכה"ג
2.2.2 נמשל
הרי כ"ז בעצם הענין רק שנתרחב וההיפך מזה הוא הקיצור רק באופן אחד וגם הוא בדרך קצרה נסקר במוחו בלתי התפשטות להרחיב בו כלל כו'
2.3 עומק
אבל כמו שזה הדבר נתפס לעומקו בעצם אחר כל רבוי הסבר דמיון המשלים הוא הנק' עומק ותמצית זה המושג כנ"ל ודוקא אחר האריכות והרוחב במשלים בעיון רב יבא לבחי' העומק שמובן מהם (בל"א דער הערין דיא טיפקייט פון דעם וויא דיא זאך איז באמת) דהיינו אחר הלבשת חיצוניותו בכל העיון הרב כו' וד"ל: (וכמ"ש למעלה בכל פרטי כח"ב דבינה הכל ימצא בהשגה פרטיות כזאת וכה"ג בכל השגת אלקות הפרטים וכמשי"ת)
3 דעת
ובחי' הדעת הוא בחי' ההכרה והרגשה במושכל בהתקשרות כנ"ל וע"ז נאמר וידעת כו' דע את אלקי כו' שהוא בהשגה זו דממכ"ע דוקא כידוע (בל"א דער קלעפ כו' כנ"ל באורך) שהוא דוקא המביא לבחי' עומקא דכולא דהיינו לעומק דחכ' שמאין תמצא כנ"ל דהיינו בבחי' עומק ראיות השכל בהשגה זו דבחי' מכ"ע שלמעלה מהשגת השכל כידוע (וכמ"ש ברע"מ בעין השכל דבלבא אתחזי כולא ונק' לאסתכלא ביקרא כו' וגם בזה יש בחי' עומק כנ"ל באריכות)
4 תבונה
ובחי' התבונה היינו לדלות ע"י מעומק זה הנעלם במושג זה דממכ"ע הנ"ל לידי גילוי כי בהיותו קולט בכי טוב לעצם ההשגה הזאת ע"כ יוכל להביאה בכמה ענינים נבדלים ממנה כמו בכמה פרטי מציאות עולמות הנבראים איך שמתהווים מאין ליש בבחי' ממלא דרך פרט אשר נעלם בכללות השגה זו כו' ובלתי כח התבונה הזאת בהשגה זו דממכ"ע הרי נשארת השגה זו רק במוח הבנתו לבד ולא ידע מה לעשות בה ואיך להביא זאת ההתבוננות באיכות ענין התהוות היש מאין כלל כמובן מכל הנ"ל וד"ל (ומזה מובן סיבת המניעה בחדשים או גם בישנים בחסרי תבונה גם שמשיגים היטב הדק בשעה ששומעים ורואים לא יוכלו להביא הדבר כלל בהתבוננות בתפלה בענין התהוות העולמות עד שישאל מה לעשות בכל זה ולאיזה תועלת צריכים לזה כי ב' דברים נבדלים הם לדעתו מפני שנשאר רק בחי' ההבנה עצמה במוחו נבדל לגמרי מכל ענין כו' (בל"א מער ניט „ז דער מושכל „ליין פ„ר זיך כו') וד"ל :